גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים משמעותיים – גופניים, רגשיים וחברתיים. עבור מתבגרות, זו תקופה שבה הזהות האישית מתעצבת, ונוצר פער בין מי שהן היו כילדות לבין מי שהן הופכות להיות.
אבל השינוי אינו רק חיצוני – הוא משפיע גם על איך הן רואות את עצמן, איך הן חושבות שאחרים רואים אותן, ואיך הן בונות את מקומן בעולם החברתי.

💡 דימוי עצמי: "מי אני בכלל?"
הדימוי העצמי בגיל ההתבגרות הוא כמו פאזל מתהווה – כל חוויה, הערה או חיזוק מהסביבה משפיעים על הדרך שבה המתבגרת תופסת את עצמה.

🔹 פער בין דימוי עצמי לבין תפיסת המציאות – פעמים רבות, מתבגרות רואות את עצמן דרך משקפיים ביקורתיים ומתקשות להעריך את הכוחות שלהן.
🔹 ההשפעה של השוואתיות – הרשתות החברתיות יוצרות תחושה של "לכולן יש חיים מושלמים חוץ ממני", מה שמעמיק ספקות עצמיים.
🔹 חשיבות החיזוק מהבית – כשמתבגרת חווה תמיכה והכרה במה שהיא כן מצליחה בו, היא מחזקת את הדימוי העצמי שלה ומפתחת חוסן נפשי.

💡 איך את יכולה לעזור לה?
✔️ שיקוף חוזקות – עזרי לה לראות לא רק במה היא פחות טובה, אלא גם במה היא מצטיינת.
✔️ התמקדות בתהליך ולא רק בתוצאה – הדגשת מאמץ ועשייה יותר מהישגים חיצוניים.
✔️ מודל לחיקוי – כשאת מספרת על רגעים שבהם גם את התמודדת עם ספקות וצלחת אותם, את עוזרת לה לראות שזו חלק מהדרך.

💡 דימוי גוף: "אני לא מספיק…"
השינויים הגופניים בגיל ההתבגרות גורמים לכך שהגוף כבר לא נראה כמו הגוף הילדותי שהיא הכירה – מה שיוצר תחושות של חוסר נוחות ולעיתים גם חוסר ביטחון.

🔹 חשיפה למסרים בלתי מציאותיים – סטנדרטים לא מציאותיים ברשתות החברתיות יוצרים ציפיות לא הגיוניות לגבי איך "צריך" להיראות.
🔹 השוואות מתמידות – היא משווה את עצמה לחברות, לסלבס, לפילטרים ולמודלים בלתי מושגים.
🔹 הקול הפנימי הופך למבקר הראשי – משפטים כמו "אני שמנה מדי", "רזונת מדי", "אין לי גוף יפה" הופכים לחלק מהשיח הפנימי.

💡 איך את יכולה לתמוך בה?
✔️ הפרדת הערך שלה מהמראה שלה – חיזוק ההצלחות והכישורים שלה, לא רק המראה החיצוני.
✔️ להיות מודעת לשיח שלך – איך את מדברת על הגוף שלך מול בתך? האם גם את מבקרת את עצמך? מתבגרות סופגות דיבור של אמהותיהן על הגוף שלהן.
✔️ לעודד בריאות ולא שלמות – פעילויות כמו יוגה, ספורט או תנועה שמבוססת על הנאה ולא על שינוי הגוף עוזרות לה לפתח קשר בריא עם הגוף שלה.

💡 דימוי חברתי: "איפה אני בסיפור?"
חברות בגיל ההתבגרות היא ציר מרכזי בהגדרת העצמי. הקשרים החברתיים משתנים, ולעיתים קרובות נערות חוות תחושות של בידוד או פחד מדחייה.

🔹 הצורך להשתייך מול שמירה על הייחודיות – היא רוצה להיות חלק מהקבוצה, אבל גם לא לאבד את הייחוד שלה.
🔹 רגישות יתר לפרשנויות – מבט, הודעה לא ברורה או היעדר לייק יכולים להפוך ל"ראיות" לדחייה חברתית.
🔹 חוסר יציבות בקשרים – חברות ילדות מתרחקות, קשרים נבנים ומפורקים, ולעיתים התחושה היא שהכול יכול להשתנות ברגע.

💡 איך את יכולה להיות שם עבורה?
✔️ לא לזלזל בקשיים שלה – גם אם מהצד זה נראה "שטויות", עבורה זה מרגיש כמו סוף העולם. תני לה תחושה שהרגשות שלה לגיטימיים.
✔️ לדבר על חברות בריאה – מהי חברות טובה? איך מזהים חברות שמחזקת מול חברות שפוגעת?
✔️ לעזור לה להבין שדברים משתנים – גם אם עכשיו היא מרגישה לבד, זה לא יישאר כך לנצח.

💜 מילה לסיום – את לא לבד במסע הזה
התפקיד שלך כאמא אינו למנוע ממנה קשיים, אלא להיות שם לצידה כשהם מגיעים. גיל ההתבגרות הוא מסע של צמיחה – עבורה וגם עבורך.

📌 מחפשת עוד כלים לתמוך בה?
🔗 כאן בבלוג מחכות לך כתבות נוספות על תקשורת עם מתבגרות.
🎁 להורדת ערכת ההיכרות עם שפת האימון בחינם → [לינק להורדה]

💌 ואם יש לך תובנות או שאלות, אני תמיד כאן לשמוע!