לגדול מבפנים- כלים לתקשורת מקדמת

יצירת מרחב בטוח – למה זה חשוב?
בגיל ההתבגרות, כשהכל משתנה ומתערער, נערות זקוקות למקום אחד שבו הן יכולות להיות הן עצמן, בלי מסכות ובלי שיפוטיות. המרחב הבטוח הזה מתחיל בבית, איתך.

איך יוצרים מרחב בטוח?

1. כבוד לפרטיות:
– כיבוד המרחב האישי שלה
– דפיקה בדלת לפני כניסה
– מתן אפשרות לשמור דברים לעצמה
– כיבוד הסודות שהיא משתפת

2. קבלה ללא תנאי:
– אהבה שאינה תלויה בהישגים
– קבלת הרגשות שלה כפי שהם
– הימנעות מהשוואות לאחרים
– תמיכה גם ברגעי משבר
– מתן לגיטימציה לרגשות שלה

3. יצירת זמן איכות:
– זמן קבוע רק בשבילה
– מפגשים ללא הסחות דעת
– פעילויות משותפות שהיא בוחרת
– מרחב לשיחות פתוחות

4. גבולות ברורים ועקביים:
– כללים הגיוניים ומוסברים
– גבולות שנקבעים מתוך דאגה
– עקביות ביישום
– גמישות כשצריך

5. מתן לגיטימציה לטעויות:
– הבנה שטעויות הן חלק מהלמידה
– שיתוף בטעויות שלך
– עזרה בהפקת לקחים
– חגיגת הניסיונות, לא רק ההצלחות

שיח מעצים – הכוח שבמילים

למה זה חשוב?
– המילים שלנו מעצבות את הדרך בה המתבגרת רואה את עצמה
– שיח מעצים בונה ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות
– זו הזדמנות ליצור דפוסי חשיבה חיוביים

עקרונות לשיח מעצים:

1. מחמאות ספציפיות:
– במקום: "את נהדרת!"
– נסי: "שמתי לב איך עזרת היום לחברה שלך כשהיא התקשתה, זה מראה כמה את רגישה לאחרים" (או במילים אחרות חח״ח במקום ח״ח).

2. התמקדות בתהליך:
– במקום: "איזה ציון מעולה!"
– נסי: "ראיתי כמה השקעת בלימודים, ההתמדה שלך באמת משתלמת"

3. חיזוק כוחות פנימיים:
– זהי את התכונות החיוביות שלה
– הדגישי את היכולות האישיות בשיח איתה
– עודדי אותה על ההתמודדות עם אתגרים

4. מתן מקום לקושי:
– תני לגיטימציה לרגשות מאתגרים
– הביעי אמון ביכולת ההתמודדות
– שתפי בהתמודדויות דומות שלך

5. טוהר השפה:
– בעת כעס או ויכוח ביניכן שימי לב למילים שאת מפנה כלפיה. 
– את יכולה לדבר על ההתנהגות שלה, אבל לא לומר דברים שלכאורה ״יגדירו״ אותה. 
– זכרי- הקול שלך הופך להיות השיח הפנימי שלה.

מעבר לכל אלה, מה שמעצים לא פחות זה החיבור ביניכן, מגע כמו חיבוק, ליטוף, הנחת יד על הכתף המשדר- ״אני כאן בשבילך!״ יכול לשנות המון. 

ניהול קונפליקטים

הבנת קונפליקטים בגיל ההתבגרות

קונפליקטים הם חלק טבעי מגיל ההתבגרות. הם חלק מתהליך בניית הזהות העצמאית והגדרת גבולות. ההתמודדות איתם היא הזדמנות לצמיחה ולחיזוק הקשר.

איך לנהל קונפליקט בצורה בריאה:

1. זיהוי נקודת המתח:
– מה הצורך האמיתי שעומד מאחורי הקונפליקט?
– איזה רגש מניע את ההתנהגות? (לא פעם תגלי שמאחורי כל התנהגות עומד רגש מסויים, קטן וחבוי, שאפילו היא לא תמיד יודעת שהוא שם, או לחילופין, תגלי שמאחורי ההתנהגות עומד גל הורמונלי, הכל לגיטימי). 
– מה כל צד באמת רוצה להשיג?

2. כלים לניהול השיחה:
– לקחת פסק זמן כשהרגשות סוערים
– להקשיב בלי להתגונן
– לדבר בגוף ראשון ("אני מרגישה…", או במילים אחרות, ״דיבור אני״)
– להימנע מהאשמות והכללות

3. פתרון בצעדים:
– הגדרת הבעיה בצורה ברורה
– העלאת רעיונות לפתרון
– בחירת פתרון מוסכם
– מעקב אחר יישום

טיפים חשובים:
– לא כל ויכוח צריך להיפתר מיד
– לפעמים צריך רק להקשיב
– חשוב לשמור על כבוד הדדי
– להודות כשטועים
– לחגוג הצלחות בפתרון קונפליקטים

מה לא לעשות:
– לדרוש צייתנות מיידית
– להשוות לאחרים
– לזלזל ברגשות
– לשמור טינה

בניית חוסן רגשי – כלים להתמודדות בעולם מאתגר

אמא יקרה,

בשנים האחרונות, הבת שלך, כמו כל בני הנוער בישראל, מתמודדת עם שכבות מורכבות של אתגרים. משבר הקורונה, ה- 7.10, מלחמת חרבות ברזל, ובמקביל כל השינויים הטבעיים של גיל ההתבגרות. זה הרבה. זה מורכב. וזה בדיוק הזמן לעזור לה לבנות את החוסן הרגשי שלה.

מה זה בעצם חוסן רגשי?
חוסן רגשי הוא היכולת להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר, הגמישות להסתגל למצבים משתנים, והכוח להתאושש מאתגרים. זה כמו שריר – ככל שמתרגלים אותו, כך הוא מתחזק.

איך את יכולה לעזור לבתך לפתח חוסן?

1. זיהוי והבנת רגשות:
– עזרי לה להכיר את מגוון הרגשות שלה
– תני לגיטימציה לכל רגש שעולה
– הזכירי לה שרגשות באים והולכים, כמו גלים
– פתחי איתה שפה רגשית עשירה

2. כלים לניהול מצבי לחץ:
– למדי אותה לזהות סימני לחץ בגוף שלה
– תרגלו יחד טכניקות הרגעה ונשימות (דוגמאות לתרגילים אלה נמצאות במרחב למידה)
– עזרי לה למצוא פעילויות שמרגיעות אותה
– שמרו יחד על שגרה עד כמה שניתן

תרגילים שתוכלו לתרגל יחד:

1. "יומן החוסן המשפחתי":
את יכולה להציע לה לנהל יחד יומן (פיזי או דיגיטלי) שבו תתעדו:
– התמודדויות מוצלחות שלכן
– כוחות שגיליתן בעצמכן
– דרכים שמצאתן להתמודד עם אתגרים
– רגעים קטנים של שמחה והצלחה

2. "מעגלי השליטה שלנו":
שבי איתה ועזרי לה למפות:
– דברים שבשליטתה (הרגלים, תגובות, בחירות יומיומיות)
– דברים שמחוץ לשליטתה (מצב בטחוני, החלטות של אחרים)
– דרכים להתמקד במה שאפשר לשנות
* דף לפעילות זו קיים במרחב הלמידה

3. "ארגז הכלים האישי":
עזרי לה ליצור את ארגז הכלים שלה:
– רשימה של דברים שעושים לה טוב
– אנשים שהיא יכולה לפנות אליהם
– משפטים שנותנים לה כוח
– פעולות שעוזרות לה להירגע
*ביומן שביתך קיבלה נמצא תרשים ״מדריך אסטרטגיית ההתמודדות שלי״, תוכלו להעזר בו. הוא נמצא גם במרחב הלמידה

התפקיד שלך כאמא:
– היי מודל להתמודדות בריאה עם קשיים (כן, אני יודעת שזה קשה, בעיקר כשכל יום- יומיים היינו שומעות על ״הותר לפרסום כזה או אחר״, אבל זה בסדר להראות שגם את חווה קושי, זה מנרמל את הקושי שלהן)
– צרי עבורה מרחב בטוח לשיתוף ברגשות
– עודדי אותה לפתח עצמאות, אבל היי שם כשהיא צריכה
– שמרי על שגרה יציבה – זה מעניק ביטחון
– היי זמינה רגשית, גם אם היא לא תמיד רוצה לדבר

חיזוק תחושת הביטחון:
– שתפי אותה במידע מותאם לגילה
– דברו על תכניות החירום המשפחתיות שלכם (מה קורה אם ומתי, למשל ״אם תהיה אזעקה אז את מביאה את הכלבה ונכנסת לממ״ד, אני אביא את אחייך וניפגש בממ״ד״)
– עזרי לה להרגיש חלק מקהילה תומכת
– צרו יחד "עוגנים" קבועים בשגרה שלכן

זכרי – את לא לבד בזה. כולנו, כאימהות, מנסות לעזור לבנות שלנו לצמוח חזקות ועמידות בעולם מאתגר. הצעד הראשון הוא להיות שם בשבילן, להקשיב, לתת להן את הכלים להתמודד ולהוות דוגמא אישית. מה שהן יראו מאיתנו, זה מה שהן יפנימו הכי טוב. 

העצמה וצמיחה – לגדל נערה בטוחה בעצמה

אמא יקרה,

ההעצמה האמיתית של בתך מתחילה בבית, דרך המבט שלך והאמונה שלך בה. בואי נלמד איך לעזור לה לצמוח לתוך הכוח שלה.

יצירת בסיס להעצמה:

1. בניית ביטחון עצמי:
– עודדי אותה לקחת אחריות על החלטות קטנות
– חגגי איתה הצלחות קטנות כגדולות
– תני לה הזדמנויות להתנסות ולטעות
– הדגישי את הכוחות הייחודיים שלה

2. פיתוח עצמאות בריאה:
– אפשרי לה לפתור בעיות בעצמה
– היי שם כתמיכה, לא כפותרת בעיות
– עודדי אותה לחקור תחומי עניין חדשים
– תני לה מרחב לקבל החלטות מותאמות גיל

3. הצבת מטרות והשגתן:
– למדי אותה לחלום בגדול
– עזרי לה לפרק מטרות גדולות לצעדים קטנים
– תמכי בה בדרך להגשמת החלומות שלה
– חגגי איתה כל התקדמות

תרגילים מעשיים:

1. "לוח החלומות":
– צרו יחד לוח השראה ויזואלי
– שלבו בו מטרות קצרות וארוכות טווח
– הוסיפו משפטי כוח והשראה
– עקבו יחד אחר ההתקדמות

2. "יומן ההצלחות השבועי":
– בחרו יום קבוע לסיכום שבועי
– רשמו שלושה דברים שהצליחו השבוע
– זהו את הכוחות שעזרו להצלחה
– תכננו את האתגר הבא

3. "מעגלי הכוח":
– זהו יחד את מעגלי התמיכה שלה
– חזקו קשרים מעצימים
– זהו מקורות כוח בחייה
– פתחו רשת ביטחון חברתית

טיפים חשובים:
– היי מודל להתנהגות מעצימה
– הימנעי מביקורת שיפוטית
– עודדי חשיבה עצמאית
– חזקי את הקול הפנימי שלה
– תני לה להוביל את הקצב

זכרי: העצמה אמיתית היא תהליך. לפעמים יהיו נסיגות, וזה בסדר. המטרה היא לבנות בסיס איתן של ביטחון עצמי שילווה אותה לאורך החיים.

תרגילים מעשיים לבנית תקשורת מקדמת:

הקשבה פעילה:

תרגיל 1: "חמש דקות שלך"
• קבעי זמן קבוע (5 דקות) בכל יום
• תני לבתך לדבר על כל נושא שהיא בוחרת
• התפקיד שלך: רק להקשיב ולשקף
• בלי עצות, בלי פתרונות, רק הקשבה
• בסוף, שתפי מה הבנת מדבריה

תרגיל 2: "מחברת השיקופים"

קחי לך מחברת, חלקי את הדפים בה לארבעה טורים: 
1. מה בתך אמרה
2. איך שיקפת לה את מה שאמרה
3. איך היא הגיבה
4. תובנות לשיפור

דוגמאות מעשיות:

מצב 1:
– בתך: "היה לי יום נוראי בבית ספר. כולם צחקו כשטעיתי במצגת"
– השיקוף שלך: "אני שומעת שהיה לך מאוד לא נעים היום, ושהתגובה של הכיתה פגעה בך"
– תגובתה: "כן! וזה הכי מעצבן שדווקא השקעתי המון בהכנה"
– תובנות: השיקוף אפשר לה להרגיש מובנת ולשתף יותר

מצב 2:
– בתך: "אני לא רוצה ללכת למסיבה של רותם"
– השיקוף שלך: "נשמע שאת מהססת לגבי המסיבה"
– תגובתה: "לא, אני לא מהססת, אני פשוט לא רוצה להיות שם"
– תובנות: הפעם לא דייקתי בשיקוף, כדאי לשאול שאלה פתוחה במקום להניח הנחות

מצב 3:
– בתך: "המורה אמרה שאני צריכה להשתתף יותר בשיעורים"
– השיקוף שלך: "זה נשמע מתסכל לשמוע את זה מהמורה"
– תגובתה: "בכלל לא! זה דווקא עודד אותי כי היא אמרה שיש לי מה לתרום"
– תובנות: לא להניח שמשוב הוא תמיד שלילי, לתת לה להגדיר את הרגש

~טיפים לשיקוף יעיל:
– השתמשי במילים שלה
– שקפי את הרגש שעולה מדבריה
– תני לגיטימציה לתחושות שלה
– אפשרי לה לתקן את השיקוף שלך

תרגיל 3: "זיהוי רגשות"
• כשבתך מספרת על אירוע
• נסי לזהות את הרגש שמאחורי המילים
• שתפי אותה במה שאת מזהה
• תני לה להסכים או לתקן
• למדי להכיר את השפה הרגשית שלה

תרגיל 4: "הקשבה במראה"
• הקליטי את עצמך בשיחה עם בתך
• צפי בהקלטה לבד
• שימי לב לשפת הגוף שלך
• האם הפרעת? נתת עצות? שפטת?
• זהי נקודות לשיפור

♣♣♣♣♣

יצירת מרחב בטוח:

1. "זמן שלנו"
• בחרו יחד זמן קבוע בשבוע (30-45 דקות). אם קשה לכן למצלוא זמן שכזה, היפכי את ההסעות לחוגים, איסוף מחברים/ות כזמן של שיח פרטי שלכן. סומכת על היצירתיות שלך בלמצוא זמן שכזה.
• החליטו על פעילות משותפת
• קבעו כללים ברורים: ללא טלפונים, ללא שיפוטיות
• תני לה להוביל את השיחה והפעילות
• הקפידי על עקביות

2. "הקופסה שלי"
• תני לבתך קופסה מעוצבת (מארז ״לגדול מבפנים״ לגמרי מתאים לזה)
• הסבירי שזה המרחב הפרטי שלה
• הבטיחי שלא תציצי בה
• היא יכולה לשמור בה דברים אישיים
• זה מסמל את כיבוד הפרטיות שלה
*אפשר להעלות את נשא הפרטיות בטלפון, תלוי בגיל, ולעדכן אותה שחשוב לך, יחד איתה, לעבור על הודעות או אפליקציות שעלולות לפגוע בה, ולכוון אותה להתנהלות חברתית- דיגיטלית נכונה. 

3. "מפת הגבולות"
• צרו יחד רשימת גבולות
• דונו בסיבות מאחורי כל גבול
• הסכימו על תוצאות של חציית גבולות
• עדכנו את המפה מעת לעת
• תני לה להציע גבולות משלה

4. "יומן הצלחות משותף"
• נהלו יחד יומן שבועי (זה לגמרי יכול להיכנס לקבוצת וואטסאפ בנושא הצלחות)
• רשמי ועודדי אותה לרשום בו הצלחות קטנות וגדולות
• שתפי ושקפי לה  את הלמידה והתובנות מאתגרים
• חגגו יחד התקדמות
• הדגישי את התהליך, לא רק תוצאות

5. ״מרחב בטוח בחדר"
• עודדו אותה לעצב את החדר בצורה שתהיה לה נעימה ותיצור לה תחושת ביטחון, שהחדר יהווה עבורה מקום בו היא יכולה להתבודד
• הוסיפי אלמנטים מרגיעים
• כבדי את הזמן שלה שם
• אפשרי לה לעצב מחדש כשצריך

שיח מעצים:

1. "משחק הכוחות"
– זהי 3 כוחות שראית השבוע אצל בתך
– שתפי אותה בדוגמאות ספציפיות
– בקשי ממנה לזהות כוחות בעצמה

2. "מכתב שבועי"
– כתבי לה פתק קצר מדי שבוע
– התמקדי בתכונה או התנהגות ספציפית
– הסבירי איך זה משפיע לטובה

ניהול קונפליקטים

1. "רגע לפני"
– זיהוי סימנים מקדימים לקונפליקט
– הסכמה על סימן מוסכם לפסק זמן
– תרגול נשימות או פעולות מרגיעות

2. "גשר ההבנה"
– כל צד כותב את נקודת המבט שלו
– החלפת הדפים
– ניסיון להבין את הצד השני
– חיפוש נקודות מפגש
*תמצאי תרשים לזה בחלק של שפת האימון

3. "יומן פתרונות"
– תיעוד קונפליקטים והפתרונות שנמצאו
– מה עבד? מה לא?
– איך אפשר לשפר בפעם הבאה?