"פתאום היא לא התרסקה מזה".
זה מה שאמרה לי אמא של נערה שהגיעה אלי לפגישה השלישית שלנו.

"היתה תקרית בבית הספר, שהאשימו אותה במשהו שלא היה קשור אליה, משהו די מביך, ואם בעבר היא היתה מתרסקת מזה, בוכה ומסרבת ללכת לבית הספר, הפעם היא קיבלה את העניין בצורה אחרת, רגועה יותר, סיפרה לי על זה בצורה יותר בוגרת".

פרופורציה.
הילדה, שידעה שלא מדובר בה, והיתה שלמה עם עצמה, פשוט שידרה את זה.
ככל שהמקרה פחות הדהד בראש שלה, כך הוא הדהד פחות בקרב החברים שסביבה.

מה חשוב לנו ללמוד ולהבין כאן?
שהאנשים סביבנו משקפים לנו את השיח הפנימי שלנו.
ככל שלא נהיה שלמים עם עצמנו ולא נכיר באיכויות שלנו, זה מה שהאנשים סביבנו ישקפו לנו ולהיפך.

תמיד תזכרו שהחוץ הוא בעצם בבואה של מה שבפנים וחשוב לחזק אותו, בטח כשמדובר במתבגרים, שיכולים להתבלבל מאוד בקלות ולחוות סערת רגשות מאוד מהר.

התפקיד שלנו כהורים, הוא לחזק את הביטחון, ללמד אותם לשלוט במחשבות ולדאוג שלא ייפלו מכל מהמורה בדרך.

מאחלת לנו מחשבות טובות ושתמיד נדע לחזק ולהזכיר לעצמנו ולילדים שלנו מי הם, מבלי להיות תלויים בשום גורם חיצוני.

באהבה,
זוהר יעקב